מהן נשמות תאומות?
נשמה תאומה היא נשמה קרובה, שיש לה תפקיד משמעותי בהתפתחות הרוחנית שלנו. נשמות תאומות פוגשות זו את זו בכל גלגול מחדש, ומבלות גם במימד הרוחני בין הגלגולים. אפלטון עצמו התייחס לצורך התמידי הזה של הנשמות להתאחד באמרו "זו אחר זו לנצח ינדדו".
רב האנשים סבורים שבן הזוג שלנו או האהבה הגדולה של חיינו חייב להיות הנשמה התאומה שלנו. האמת היא, שלא כך הדבר. אנחנו נמשכים זה לזו, זה לזה או זו לזו, כמו שני קטבים מנוגדים של מגנט. כמעט תמיד ניפגש במהלך הגלגול ונעבור שעורים משותפים. נשמות תאומות אחראיות על השעורים המשמעותיים ביותר אחת של השניה. במובן זה הנשמה התאומה שלנו היא לא תמיד האדם הקל בחיינו. למעשה, אחד הסימנים שאני נותן לתלמידיי כדי לזהות נשמות תאומות בחייהם, הוא, לשאול את עצמם "מי האדם שלימד אותי את השעורים הכי משמעותיים בחיי?". לעיתים קרובות נשמות תאומות יכולות להיות דוקא ילד, הורה או אדם משמעותי אחר שאינו בהכרח בן הזוג.
אם נשמה תאומה אינה מישהו שנולדתם לו (כמו הורה) או שנולד לכם (כמו ילד), ואתם פוגשים אותה במהלך החיים שלכם, בדרך כלל תהיה תחושה של "אתה מוכר לי מאיפשהו". כולנו מכירים את התחושה הזו. בדרך-כלל התחושה היא הדדית: אני מרגיש שאני מכיר אדם מסוים, ואותו אדם מרגיש אותו הדבר כלפיי. אבל שנינו לא מסוגלים להתחקות אחר המקום והזמן בו הכרנו.
לתופעה הזו, המכונה דגא-וו, (בצרפתית "כבר הייתי"), סיבות קארמתיות, שמקורן בגלגולים קודמים: מרב הסיכויים שאת אותו אדם מוכר פגשנו בגלגול קודם, שם שיחק תפקיד בחיינו. כשאנו פוגשים אותו בחיי ההווה משהו בנו, עמוק ולא מודע, מזהה את אותה אנרגיה שהכרנו. ככל שאנחנו מתפתחים יותר מבחינה רוחנית, כך מתחילה להתלוות לאותה תחושה גם הידיעה של מי היה אותו אדם עבורי, מתי והיכן. לפעמים מדובר בנשמה התאומה. במקרים רבים אחרים, מדובר באדם שאינו נשמה תאומה, אלא נשמה מקבוצת הנשמות שלנו.
קבוצת הנשמות שלנו
מכל הנאמר עד כה נובע שתחושת חיבור לאדם שפגשת לראשונה אינה מעידה בהכרח על עובדת היותכם נשמות תאומות. כיצד, אם כן, ניתן להסביר תחושות כאלה?
לכל אחד מאיתנו מעין משפחה רוחנית, או קבוצת נשמות שאיתה אנחנו מבלים בכל גלגול מחדש, ואיתם עוברים את רב השעורים המשמעותיים שלנו. בנוסף לקבוצת הנשמות הראשית, קיימות מספר קבוצות נשמות משניות. בעצם מעגל שני של נשמות, שאפשר אולי לקרא להם "קרובים שברוח".
רב האנשים עימם אנו באים במגעי יומיומי – במשפחה, בעבודה, בחברה – הן "קרובי-רוח" מדרגות קרבה שונות. זה לא נשמע לגמרי תמוה שאנו נפגשים עם אותן נשמות בכל גלגול, שכן – אם פגעתי באדם בגלגול קודם שלי מירב הסיכויים שאפגש איתו שוב בגלגול הנוכחי כדי לתקן את העוול. אך הדינמיקה הבינאישית שתווצר בגלגול הנוכחי – תיצור מצבים שידרשו אולי תיקון בגלגול הבא, וכך נמשיך ונפגש. היחסים יכולים להשתנות – מי שהיה גלגול קודם בני יכול להיות בגלגול הנוכחי אחותי, למשל. אך עצם הקשר והמפגש החוזר מאפיין את דרכה של הקארמה.
בסדנאות שלי אני מוצא שוב ושוב עד כמה ששום מפגש אנושי אינו מקרי. סדנאות הן מקום בו קבוצת אנשים נפגשת לכאורה "במקרה". בסדנאות רוחניות, המודעות לסיבת המפגש גבוהה יותר. למשל – בסדנא אחת השתתפו שתי נשים שמהרגע שראו זו את זו לראשונה חשו איבה הדדית: שתי נשים נעימות, שהסתדרו יפה עם כולם למעט זו עם זו, למרות שזו הפעם הראשונה שנפגשו בגלגול הנוכחי. בררנו במהלך הסדנא את הסיבה לשמה נפגשנו, באמצעות תהליך מדיטטיבי. 2 הנשים הופתעו לגלות שבגלגול קודם היו נשואות לאותו שייח': אחת היתה האשה הבכירה והשניה האשה הצעירה והאהובה …
את ההחלטות לגבי מי האנשים שנכיר בגלגול הקרוב ומה יהיה תפקידם בחיינו – אנו עושים עוד לפני הלידה, בשלב ה"בארדו", זה השלב בו נערכים לקראת הגלגול הבא, בוחרים את התפאורה, את התסריט, וגם את הבמאי. הבמאי, במקרה זה, הוא המדריך הרוחני, שתפקידו לדאוג שנממש את התסריט (השעור שבחרנו) על רקע התפאורה שערכנו (נסיבות החיים שאליהם נולדנו).
העובדה שרב האנשים המקיפים אותנו גם בגלגול הנוכחי הם "קרובי רוח" שלנו לא אומרת בהכרח שהם גם "ייטיבו" אתנו בחיים הנוכחיים. כל קרובי הרוח שלנו מטרתם לעזור לנו להתפתח. לצורך כך קבענו איתם הסכמים לפני שנולדנו בגלגול זה: עם חלק מהם ההסכם היה ש"ייטיבו" עימנו ועם חלק ההסכם היה ש"ירעו" עימנו מנקודת המבט הארצית שלנו. למעשה קרובי הרוח הקרובים לנו ביותר, אפילו בדרגת נשמות תאומות שלנו, הם אלה שמלמדים אותנו לרוב את השעורים הקשים ביותר. שהרי מי יסכים להיות "הרע" אם לא האנשים הקרובים לנו ביותר?! אותן נשמות שאוהבות אותנו הכי הרבה, ושכדי לעזור באמת להתפתחותנו מוכנות לעשות עבורנו הכל, אפילו להיות רעים …
תובנה זו יכולה וצריכה לשפוך אור חדש על מערכות היחסים הקשות והכאובות ביותר בחיינו: להבהיר לנו שאותם אנשים שאנו מרגישים שיש לנו את כל הסיבות לשנוא, הם בעצם הנשמות הקרובות לנו ביותר, אותן נשמות שהסכימו ללמדנו את השעורים הקשים ביותר, למען התפתחותנו הרוחנית. ולכן בדיוק – יש לנו את כל הסיבות לאהוב אותם!
מהם מקבילים אנרגטיים?
"המקביל האנרגטי" הוא אחד המושגים הרוחניים המסקרנים יותר ומובנים פחות. זו אינה נשמה תאומה או "קרוב שברוח" אחר. מדובר באדם אחר בעולם שנושא את אנרגיית הנשמה שלי.
כולנו יורדים לגלגול בעולם הפיסי על מנת לעשות שעורים מסוימים. מה היה קורה אילו יכולנו לרדת לשני גופים פיסיים במקביל? התשובה היא שיכולנו לעשות את השעורים שלנו באופן יותר יעיל ויותר מהר. המקביל האנרגטי הוא סוג של תאום קוסמי, במובן שהמטען הקארמתי שלו זהה לשלנו. הוא אדם אחר שחי לו איפשהו בעולם ונושא את אותה אנרגיית נשמה כמו שלנו, את אותו DNA קארמתי.
בניגוד לנשמה התאומה, שאותה אנחנו לרב פוגשים במהלך חיינו, את המקביל האנרגטי לרב לא פגשנו ולא נפגוש בחיים האלה. שנינו עושים בדיוק את אותם שעורים, אבל בגופים ובנסיבות חיים שונות.
חשוב לציין שלא כל נשמה יורדת לגלגול בשני גופים שונים. זה מתרחש בנסיבות מיוחדות, כגון גלגול שבו ישנם שעורים מורכבים במיוחד, שעורים שכדי לממש אותם דרושה פרספקטיבה, דרוש כר התנסויות רחב שאדם אחד לא יוכל לחוות לבדו. על הנשמה להתחלק לשניים כדי לעשות את אותו שעור. שעורים מסוג זה לרב מצריכים התבוננות על נושא מסוים וחוויה שלו – משתי נקודות ראות שונות, לרב אפילו מנוגדות.
הדרך הטובה ביותר להבין את המושג הוא דרך דוגמאות. וכאלה יש לשמחתי בשפע. באחד הקורסים שהנחיתי לשחזור גלגולים גילתה משתתפת שבגלגול קודם היא הרגה אדם אחר. את התיקון שלה היא עושה כיום כהילרית ומטפלת ברפואה משלימה. המקביל האנרגטי שלה היא רופאה קונוונציונלית שחיה בגרמניה.
ומקרה הפוך – תלמיד אחר שלנו, שהוא ביולוג המתמחה בחקר צמחים פסיכואקטיביים, גילה שהמקביל האנרגטי שלו הוא שאמאן אינדיאני העוסק ברפואת צמחים.
המקביל האנרגטי שלנו עושה את אותו שעור מרכזי שאנו עושים, אלא שנקודת המבט ממנה עושה המקביל האנרגטי את אותו שעור היא שונה. למשל, תלמידה שמתמחה בתקשורת מקרבת, גילתה שהמקביל האנרגטי שלה הוא גבר אילם, בערך בן גילה, שחי בקנדה. גם הוא מתמודד עם קשיי תקשורת אלה שעושה זאת מכוון שונה לחלוטין.
מדוע חשוב לנו לדעת מיהו המקביל האנרגטי?
לשם מה לנו להכיר או לדעת מי המקביל האנרגטי שלנו? התשובה היא שמצבו של המקביל האנרגטי שלנו משפיע עלינו: אם הוא או היא עושה משהו הגורם לנסיגה בהתפתחותה הקארמתית – סביר להניח שגם אנחנו נחוש בכך. לעומת זאת גם כל התקדמות שהיא עושה במימוש השעור המשותף שלנו יורגש על ידינו. אם, למשל, למד המקביל האנרגטי שלנו הילינג – יתכן שנגלה שיש לנו היכולת לרפא "באופן טבעי". אם למד ספרדית – נרגיש שאנו מבינים את השפה למרות שלא למדנו אותה (ואם נלמד אותה – יהיה לנו קל במיוחד לעשות זאת).
אם, לעומת זאת, פגע המקביל האנרגטי שלנו באדם אחר, יתכן שנחוש רגשי-אשמה לא מוסברים. מכרה שלי מספרת שלאחרונה חשה תחושות של שכול, אבל כבד שאין לו כל הסבר, היות ואיש בחייה לא נפטר. ממדיטציה גלתה שהמקבילה האנרגטית שלה התאלמנה …
מכאן נובע – שאם נוכל לעזור למקבילה האנרגטית שלנו בתהליך שהיא עוברת, בעשיית השעורים שלה, נפיק מכך גם אנחנו. באחת המדיטציות אני מנחה את תלמידי להפגש על חוף ים רומנטי עם המקביל האנרגטי שלהם בתוך סלע מקריסטל, ולהעביר אליו הרבה אור ואהבה, כדי לקדם את השעור המשותף שלהם בגלגול הנוכחי.
בניגוד לנשמה התאומה, שאיתה אנחנו לרב מבלים במהלך חיינו, כשמדובר במקביל האנרגטי – מעט מאוד מקרים הובאו לידיעתי, בהם אנשים זיהו את המקביל האנרגטי שלהם כאדם שהם מכירים, אם כי גם תופעה זו קיימת. לרב הוא אינו מוכר לנו – הוא יכול להיות אדם בן המין האחר, צבע עור שונה, אדם שחי במדינה שונה לחלוטין, שנסיבות חייו מנוגדות (ולא סתם) לאלו שלנו. נתקלתי אף במצבים בהם המקביל האנרגטי היה חוצן. תלמידה שלי זיהתה במראה שלה ישות חוצנית ששירטטה לה את מערכת הכוכבים שבה היא מתגוררת כעת …